על הקשר שבין בעיות פריון לבעיות בזוגיות​

עם התקופה הקשה של כל הטיפולים ההורמונאלים, הלחץ, הסטרס, הדימוי העצמי הנמוך, ההמתנה שתהיה בדיקה חיובית לעיתים מגיע גם הקושי בזוגיות.

 

מהן הסיבות? איך זה קורה? כיצד לווסת כל העומס, הלחץ והסטרס להצליח לנהל זוגיות תקינה בכל הכאוס הזה? 

 

הדבר הראשון שאפתח איתו זה איך לא- הרגשות. כאשר לאישה ישנו קושי להיכנס להריון ישר מתחילים רגשות האשמה והביקורת הפנימית.

משפטים שאני שומעת אצלי בקליניקה- "למה אני לא מצליחה להביא חיים לעולם", "מה לא בסדר אצלי", "מאיזו סיבה אני לא מצליחה לגרום לדבר טבעי שכל אישה מסוגלת לעשות"- כאלו ועוד הלקאות רבות.

ברגע שאני לא מצליחה להתמודד עם כל הרגשות האלו בעצמי, אני כמובן אפיל אותן על האיש הכי קרוב אלי באותו רגע, בעלי היקר! גם אם אתה אשם וגם אם לא, גם אם עשית דבר קטן שלא מצריך כעס גדול, אתה תקבל אותו כי זה מגיע בתוספת של עוד דברים. כמובן שהבעל לא יבין למה ומאיפה הגיעו כל הרגשות האלו.

הפתרון: הדרך הטובה והנכונה ביותר היא פשוט לדבר- לשבת ולהסביר לו מה עובר עלי בשלב הזה, מה אני מרגישה ואכן להסביר שכל פעם שאני כועסת מעבר למידה הרגילה זה מהסיבה הספציפית הזאת- תאמינו לי שהוא יבין.

 

גברים:

מהצד השני קיים את הצד הגברי- כיום ידוע שהסיכויים לבעיות פריון הם שווים בין בני הזוג. בעיות פוריות צפויות להתעורר אצל כ 20% מהאוכלוסיה, מתוכן 50% אצל נשים ו 50% אצל גברים.

הבעיה העיקרית מתחילה כאן- ברגע שפגעת בגבר בזרע שלו פשוט הרגת אותו, הורדת לו את האגו לרצפה, פגעת לו בגבריות ועכשיו הוא כמובן מרגיש שהוא לא שווה שום דבר, ברגע שהוא חש זאת יקרו 2 דברים- או שהוא יחפש חיזוקים מבחוץ, או שהוא כמובן יתמלא רגשות אשם, ואז ביקורת ופגיעה קשה באגו יגרמו לו להוציא עליך רגשות קשים שלא תביני מאיפה הם נובעים (עכשיו את כבר מבינה).

 

חשוב להבין שגם כאשר הבעיה היא אצל הגבר לרוב הטיפול הפחות נעים מתבצע אצל האישה, אז כך או כך היא תצטרך להיות חלק מהתהליך.

חשוב לתת לה את כל המקום הראוי לה, לפרגן לה ולהודות לה, כן כן פשוט להודות על כך שהיא עוברת תהליך כל כך קשה על מנת להביא תינוק קטן שיהיה מקור האושר של שניכם.

 

 חשוב שמערכת היחסים תהיה פתוחה - כל דבר שיושב על הלב להגיד ולא לשמור בפנים. ברגע ששומרים בפנים הבעיות מתחילות(ולא רק בזוגיות).

 

לסיכום- משני צידי המפתח ברגע שאדם מבין שהבעיה אצלו לרוב הדימוי העצמי שלו ייפגע, הוא ירגיש נחות ולא שווה ערך ומשם זה כמו כדור שלג. לכן, לדאוג שהיא או הוא יקבלו אינספור חיזוקים, מתנות קטנות וכמובן לדבר, זאת מילת המפתח.

 

הדבר השני שקורה הוא יותר פיזיולוגי, אני מדברת על ההורמונים, ההורמונים היקרים שלנו שאנחנו כל כך חייבות שיישארו מאוזנים , אך להם יש חיים משלהם ודווקא כשצריך אותם מסודרים הם מחליטים להתבלגן ולגרום לכאוס של רגשות, התנפחות בגוף, עצבים ומה לא.

 

אז מהן תופעות הלוואי של ההורמונים?

במקרים קלים נפיחות של הבטן, צבירה של נוזלים ומעט כאבי בטן.

במקרים הקשים יש כאבי בטן חזקים, נפיחות רבה של הבטן, קושי בנשימה, מיעוט מתן שתן, הרגשה כללית רעה, בחילות והקאות.

 

כמובן כל זה לא תורם למצב הכללי הלא נעים של התהליך ואז מתחילים הכעסים והריבים.

 

חשוב לדבר תמיד על התהליך, על הקשיים שאתם חווים ולפרגן האחד לשנייה ולהיפך. ברגע שיש פרגון הדדי אמיתי והבנה בין שניכם לא יווצרו ריבים אלא רק תעלו בדרגה את הקשר שלכם.

 

על מנת ששני הצדדים יתרמו למאורע, חשוב לדאוג ששניכם תהיו פעילים במידה שווה בתוך התהליך, חשוב להגיע לכל הבדיקות ביחד, לעבור את כל הפרוצדורות ביחד ולשתף אחד את השני בתחושות, כך התחושה היא שאתם שווים ולא רק צד אחד לוקח על עצמו את כל מעמסת הטיפול.

 

עוד דבר שחשוב מאוד לעשות הוא בעצם הדבר הכי בנאלי בזוגיות- לקיים יחסי מין, אמנם יש ימים שאסור אבל בכל שאר החודש מותר.

יחסי מין מקרבים מאוד בזוגיות, נותנים תחושה טובה וגורמים לרוגע(שבדרך כלל מאוד חסר בזמני טיפולים). על כן לא להזניח את היחסים ולדאוג שיהיו חלק מהשגרה.

 

בנוסף לדאוג שחיי החברה שלכם לא יעצרו, הכל ממשיך וזורם בדיוק כמו שהיו לפני הטיפולים, כך לא נגרמת תחושה שהמצב קשה או טראומתי ולכן צריך לעצור את השיגרה, לא! הכל ממשיך וזורם כמו שהיה לפני. חשוב שתחושת הזרימה תהווה חלק מחיי היומיום ולא תהיה תחושת תקיעות ועכירות.

 

מקווה שהצלחתם/ן להתחבר למילותיי, ותצליחו ליישם את השיטות הכתובות פה.

 

לכל שאלה, יעוץ או המלצה מוזמנות ומוזמנים לפנות אליי 052-3224117

 

 

רעות קפויה